To view/download a PDF file click here

 General Hilchos Purim

• 1.1) Starting from Maariv, Al Hanisim is added in Sh’mone Esrai in the bracha of מודים, before ‘ועל כלם’.
• 1.2) If one forgot Al Hanisim:
  1. If he has not yet said Hashem’s name in the bracha of ‘הטוב שמך’, he should go back and say Al Hanisim.
  2.  If he already said Hashem’s name in the bracha of ‘הטוב שמך’, then after ‘אלקי נצור’ (and before ‘יהיו לרצון’ he should say “הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה” and then ‘בימי מרדכי ואסתר וכו’.
  3. If one has finished Shemoneh Esrei and realized that he forgot Al Hanisim, they do not repeat Shemoneh Esrei.

   

• 1.3) There is an inyan to be happy and have a small seuda at night. 
• 1.4) There is a minhag to wear costumes on Purim. 
• 1.5) On Purim we do not hold back from giving tzedakah to anyone who asks for it.

Kriyas HaMegilah

• 2.1) The Megilah must be heard in its entirety once at night, and once in the morning.
• 2.2) A person should go to the minyan that has the most people for Krias HaMegilah. However, if one has a set place in another shul they may go there[1].

   

• 2.3) It is forbidden to eat or drink before hearing the Megilah; however, it is permitted to drink water (there is room to be lenient to have a coffee before hearing the Megilah, especially if it before neitz hachama)[2]. 
• 2.4) When the Megilah is leined the night after Ta’anis Esther, in a case of need (i.e. he is weak from the fast) something small may be eaten before hearing the Megilah[3]. 
• 2.5) In shul, the Ba’al Korei should stand while reading. If the kriah is taking place in a house, one does not need to stand while reading[4]. 
• 2.6) Those listening should stand for the brachos. 
• 2.7) During the leining, one should have in mind to fulfill the mitzvah of Krias HaMegilah. 
• 2.8) While listening to the Megilah, it is important to hear every single word clearly. 
• 2.9) If one did not hear a word, he should immediately read from where he missed and catch up to the Ba’al Korei; however, care must be taken to read every word correctly. 
• 2.10) If one is unsure whether he missed a word, he does not have to worry at the nighttime reading. However, at the daytime reading he should read over from that word, as explained above. 
• 2.11) It is integral to pay attention to what is being read without getting distracted. 
• 2.12) Talking is prohibited from when the Ba’al Korei starts the brachos until after the bracha of “הרב את ריבנו” after the Megilah. If one did talk while the Megilah is being leined, he is still yotzei, as long as he heard all the words. 
• 2.13) Women are obligated to hear the Megilah. 
• 2.14) At a reading of the Megilah where only women are present, one of the women should make the bracha לשמוע מקרא מגילה [5]. 
• 2.15) During the daytime reading, by the bracha of שהחיינו, one should have in mind the other mitzvos of the day: משלוח מנות and סעודת פורים. 
• 2.16) One who leaves Yerushalayim for the evening of י”ד אדר with the intention of returning to Yerushalayim before עלות השחר of י”ד is required to keep the Purim of Yerushalayim. This is true even if he did not end up returning.[1]ע’ ברכות דף ו: “כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו” ועיי”ש ברבנו יונה. ומובא להלכה בחיי אדם (קנ”ה:ז’) ושעה”צ (ס’ תרפ”ז אות י’).

  [2]רמ”א ס’ תרצ”ב סע’ ד “אבל אסור לאכל קדם שישמע קריאת המגלה וכו.” ועיי”ש במשנ”ב. ובערה”ש ס’ תרנ”ב אות ה’ מבואר דשתיית חמין בודאי מותרת קודם עשיית מצוה. ובסוף ספר ‘ימי הפורים’ להגר”י שכטר הביא מהגר”נ קרליץ שליט”א שיש עוד מקום להקל בבוקר קודם נץ החמה.

  [3]משנ”ב ס’ תרצ”ב ס”ק י”ד ע”פ מג”א סק”ז. והשיעור טעימה היא בכביצה. ואם התענית קשה לו, ויכול לבוא לידי חלי, וטעימה מעט אינו מספיק לו, שרי לאכול, אך ישתדל למצוא שומר לזכורו על קריאת מגילה (משנ”ב שם, ס”ק ט”ז)

  [4]מהטור (ס’ תר”צ) משמע דלכתחילה גם יחיד צריך לעמוד, ולא משם כבוד ציבור אלא היא בגדר קריאת התורה. אבל המחבר (סע’ א’) פסק דרק יש לעמוד לכתחילה משום כבוד ציבור, א”כ זהו רק בציבור אבל לא ביחיד, ועיי”ש במשנ”ב. והגרשז”א זצ”ל לא נהג לעמוד כשקרא בבית.

  [5]ע”פ משנ”ב ס’ תרפ”ט ס”ק ח’, וכן ערה”ש ס’ תרצ”ב אות ז’.

Matanos L’Evyonim

• 3.1) One is obligated to give two gifts to two different poor people (one gift to each poor person). 
• 3.2) Some say it is enough to give a prutah. The minhag is to give enough for a small meal[1] (in Eretz Yisroel this would be between five and ten shekalim). 
• 3.3) The actual amount of matanos l’evyonim should not be given from ma’aser money. However, anything that is added to this amount may be given from ma’aser money.   
• 3.4) Women are obligated to give matanos l’evyonim (a married woman is not included in her husband’s matanos l’evyonim). 

  [1] סתימת המשנ”ב ס’ תרצ”ד ס”ק ב’ היא דסגי בפרוטה .וע’ בשערי תשובה ס’ תרצ”ד אות א’ שהשיעור היא כדי סעודה קטנה. ויש הרבה שיטת בהענין, י”א בשם הגריש”א זצ”ל שצ’ להיות מתנה חשובה (כמו כ”ה שקלים או נ’ שקלים) ויש מראשונים שכתב ליתן מנה שנחשבת בעיניהם לדבר גדול. עכ”פ מעיקרא דדינא יוצא אם שיעור סעודה קטנה כהנ”ל.

Mishloach Manos

• 3.1) Two portions of food or drink should be sent to one person on the day of Purim.

• 3.2) It is preferable that the mishloach manos be something for the seudas purim, and that it should be ready to be eaten.

• 3.3) Woman are obligated in mishloach manos. It is best if a married woman sends her own mishloach manos and does not rely on her husband’s.

Seudas Purim

• 4.1) Both men and woman are obligated to have one meal on the day of Purim (many have the minhag to have a meal at night, or to have an additional meal in the morning; however, the actual obligation is only one meal during the day). 
• 4.2) One should learn before the seuda. 
• 4.2) One should have in mind to fulfill the mitzvah of Seudas Purim, which is to remember the miracles that came through the seudos of Esther. 
• 4.4) One should eat meat and drink wine at the seuda. These are things that bring a person to happiness and enable him to give thanks to Hashem. Woman should eat meat, but they do not need to drink wine. 
• 4.5) There are different minhagim as to when to make the seuda during the day[1]. 
• 4.6) By bentching, Al Hanisim is added. If one forgot Al Hanisim:
  1. A) If he still has not recited Hashem’s name in the bracha of ‘על הארץ ועל המזון’, then he should go back and recite Al Hanisim.
  2. B) If he has passed that point, then after ‘במרום’ he should insert”הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה” and continue with ‘בימי מרדכי ואסתר’.
  3. C) If one has finished bentching and realized that he forgot Al Hanisim, do not repeat bentching.

   

• 4.8) על הניסים is said even if the seuda finished after dark (as long as Maariv has not been said).[1] כתב הרמ”א ס’ תרצ”ה סע’ ב’ “ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה וכו. ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול ורב הסעודה צריכה להיות ביום וכו.” ובשל”ה (סימן תרס”א) כתב דטוב מי שמזרז לעשות סעודה בבוקר, דלא כהרמ”א. ובמשנ”ב (ס”ק ח’) כתב בשם התרוה”ד “הא דלא נהיגי לעשותה בשחרית משום שטרודים במשלוח מנות ונמשכין ברוב עד המנחה ואסורין להתחיל בסעודה קודם מנחה” עכ”ל. ומשמע אבל אחרי מנחה גדולה יש להתחיל, ואולי אלו המאחרין עוד יותר סומכין על דברי ה’שם משמואל’ שמפרש דיש ענין לקיים מצות סעודת פורים דווקא מאוחר ולא אמרינן זריזין מקדימין דהוי כעין סיום בסוף המסכת דכל דבר רוחני צריך דבר גשמי לקבל ההשפעה ולכן בפורים אחרי כל מצוות היום בעינן כלי גשמי לקבל אותה והיינו הסעודת פורים.

[1]ע’ ברכות דף ו: “כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו” ועיי”ש ברבנו יונה. ומובא להלכה בחיי אדם (קנ”ה:ז’) ושעה”צ (ס’ תרפ”ז אות י’).

[2]רמ”א ס’ תרצ”ב סע’ ד “אבל אסור לאכל קדם שישמע קריאת המגלה וכו.” ועיי”ש במשנ”ב. ובערה”ש ס’ תרנ”ב אות ה’ מבואר דשתיית חמין בודאי מותרת קודם עשיית מצוה. ובסוף ספר ‘ימי הפורים’ להגר”י שכטר הביא מהגר”נ קרליץ שליט”א שיש עוד מקום להקל בבוקר קודם נץ החמה.

[3]משנ”ב ס’ תרצ”ב ס”ק י”ד ע”פ מג”א סק”ז. והשיעור טעימה היא בכביצה. ואם התענית קשה לו, ויכול לבוא לידי חלי, וטעימה מעט אינו מספיק לו, שרי לאכול, אך ישתדל למצוא שומר לזכורו על קריאת מגילה (משנ”ב שם, ס”ק ט”ז)

[4]מהטור (ס’ תר”צ) משמע דלכתחילה גם יחיד צריך לעמוד, ולא משם כבוד ציבור אלא היא בגדר קריאת התורה. אבל המחבר (סע’ א’) פסק דרק יש לעמוד לכתחילה משום כבוד ציבור, א”כ זהו רק בציבור אבל לא ביחיד, ועיי”ש במשנ”ב. והגרשז”א זצ”ל לא נהג לעמוד כשקרא בבית.

[5]ע”פ משנ”ב ס’ תרפ”ט ס”ק ח’, וכן ערה”ש ס’ תרצ”ב אות ז’.

[6] סתימת המשנ”ב ס’ תרצ”ד ס”ק ב’ היא דסגי בפרוטה .וע’ בשערי תשובה ס’ תרצ”ד אות א’ שהשיעור היא כדי סעודה קטנה. ויש הרבה שיטת בהענין, י”א בשם הגריש”א זצ”ל שצ’ להיות מתנה חשובה (כמו כ”ה שקלים או נ’ שקלים) ויש מראשונים שכתב ליתן מנה שנחשבת בעיניהם לדבר גדול. עכ”פ מעיקרא דדינא יוצא אם שיעור סעודה קטנה כהנ”ל.

[7] כתב הרמ”א ס’ תרצ”ה סע’ ב’ “ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה וכו. ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול ורב הסעודה צריכה להיות ביום וכו.” ובשל”ה (סימן תרס”א) כתב דטוב מי שמזרז לעשות סעודה בבוקר, דלא כהרמ”א. ובמשנ”ב (ס”ק ח’) כתב בשם התרוה”ד “הא דלא נהיגי לעשותה בשחרית משום שטרודים במשלוח מנות ונמשכין ברוב עד המנחה ואסורין להתחיל בסעודה קודם מנחה” עכ”ל. ומשמע אבל אחרי מנחה גדולה יש להתחיל, ואולי אלו המאחרין עוד יותר סומכין על דברי ה’שם משמואל’ שמפרש דיש ענין לקיים מצות סעודת פורים דווקא מאוחר ולא אמרינן זריזין מקדימין דהוי כעין סיום בסוף המסכת דכל דבר רוחני צריך דבר גשמי לקבל ההשפעה ולכן בפורים אחרי כל מצוות היום בעינן כלי גשמי לקבל אותה והיינו הסעודת פורים.